<h1>ספר החינוך מצוה ק'</h1>
<h2>דף כב.</h2>
שלא נסיר החשן מעל האפוד, ועניין חשן ואפוד כבר זכרנום למעלה שהם שנים משמונה בגדי כהן גדול, והחשן היה נתון כנגד לבו של כהן לפניו, והאפוד מאחוריו מכוון כנגד החשן שלפניו והיה באפוד ממעשה האפוד בעצמו כמין שתי ידות יוצאות ממנו שחוגר עצמו הכהן בהן והוא הנקרא חשב האפוד. ואותו חשב האפוד אחר שחגר עצמו בו ונתן החשן על לבו היה עומד תחת החשן, וצוה הכתוב לקשור טבעות שהיו קבועין בחשן עם טבעות שהיו קבועין באפד בפתיל תכלת כדי שיהיה נתון החשן על החשב דרך קביעות והדר, שאם לא יקשור אותם באותם טבעות יהיה החשן נד ונבדל מחשב האפוד ונוקש על לוח לבו של כהן, ועל זה נאמר [שמות כ"ח] ולא יזח החשן מעל האפוד, כלומר מעל חשב האפוד, ותרגומו לא יתפרק, והמפרק חיבורו בשעת עבודה לוקה מלאו זה. משרשי המצוה שרצה יי לטובתינו לזכותינו בהגדלת אותו הבית הקדוש ולהיות כל אשר בו מכוון וקבוע על מכונו, בין עניין כליו שיהיו בתכלית השלמות בין עניין כלי המשרתים כגון מלבושים אלה שהן מלובשים בהן בשעת העבודה, שהכל יהיה נכון ושלם בתכלית השלימות לא יחסר שום נוי בכל הדברים. ובאמת כי מנוי העניין הוא שלא יהיה החושן נע ונד על לוח לבו אלא יעמוד שם קבוע כמין חומר. ועוד שמענו טוב מזה נחזיק בזה. דיני המצוה כגון מעשה החושן והאפוד וסדר לבישתן ויתר פרטיה מבוארים במדות. ונוהגת מצוה זו שלא נסיר החושן מעל האפוד בזמן הבית בזכרים ונקיבות, כלומר שאחד איש או אשה שפרק חיבורם לוקה.
